למה מדחסי החום בחדר האמבטיה שלכם נהרסים בסופו של דבר
האם תהיתם אי פעם למה כל כך הרבה מדחסי חום מסוג אינפרא-אדום פשוט נהרסים? בדרך כלל, זה קורה בנקודת החיבור של החוטים.
העניין הוא שכאשר משתמשים ברכיבים בעלי הספק גבוה, החום שנוצר לא עובר רק קדימה כדי לחמם אתכם – הוא גם עולה לאחור, לאורך החוטים.
רוב מדחסי החום הזולים משתמשים בחומרי אטימה פשוטים או בדבקים באיכות נמוכה כדי לחבר את החוטים יחד. לאחר זמן מה, החום “אופה” את החומרים האלו עד שהם נהיים שבירים. ביום מן הימים, האיטום נשבר, נוצרים ניצוצות או קצר חשמלי, והמדחס נהרס.
ההבדל נמצא באיטום.
תשמעו אנשים מדברים על איטום “רגיל” לעומת איטום באיכות גבוהה. בשפה פשוטה: מדובר במניעת חדירת חומרים לא רצויים.
אם האיטום אינו טוב, לחות וחמצן יכולים לחדור לחלל שבין החוטים לבין הצינור. אז החוטים שמחזיקים את הטונגסטן מתחילים להתקלקל.
אנו עושים זאת אחרת – אנו משתמשים בחומר מיוחד שמחבר את החוטים לצינור. זה יוצר איטום אטום שמונע מהמדחס להתרחב ולהצטמק – דבר שקורה בכל פעם שמהפעילים את המדחס. בלי איטום כזה, החומרים שמאטמים את החוטים נהרסים עם הזמן.
ההרס האיטי
זה לא משהו שניתן להבחין בו מיד. זו דרך איטית של הרס.
ככל שהאיטום נהרס, החומרים שמאטמים את החוטים מאבדים את חוזקם. בחדר אמבטיה לח וחם, זה יכול לגרום לאסון.
אנו דואגים שהאיטום שלנו יהיה חזק מספיק, כך שהוא יגן על החוטים מפני חדירת לחות וחמצן. כך הזרם נשאר יציב, והחוטים לא נהרסים.
החיסרון
יש חיסרון אחד – מכיוון שהאיטום כל כך אטום, לא ניתן לתקן אותו בשטח. אם הצינור נשבר, לא ניתן פשוט לחבר את החוטים מחדש. יש להחליף את כל רכיב החימום.
זה נשמע כמו חיסרון, אבל אנו מעדיפים שהמדחס יהיה קשה לתיקון, מאשר שהוא יקרוס בתקרה. אנו מעדיפים את חוסר האפשרות לתקן אותו, אם זה אומר שהמדחס יחזיק מעמד לאורך זמן.