למה החיממים החיצוניים נהרסים בסופו של דבר (ואיך למנוע זאת)
הרעיון של התקנת חיממ מסוג אינפרא-אדום בתוך פרגולה נשמע פשוט, אך למעשה זו סביבה אכזרית מאוד. ישנו גשם קר וטל בוקר שפוגעים ברכיבים שנמצאים בטמפרטורות גבוהות מאוד.
רוב האנשים חושבים שהרכיב האחראי על החימום הוא זה שנהרס ראשון. אך זה לא נכון. הבעיה האמיתית נוצרת בחוסם שנמצא סביב החוטים.
הבעיה עם החוסמים “זולים”
העניין הוא שרבים מהחיממים הזולים משתמשים בסיליקון או דבק פשוטים כדי לחסום את החורים בהם נכנסים החוטים. בסביבה חיצונית, זה יכול לגרום לכאוס.
ככל שהחיממ מתחמם ומתקרר, החומר החוסם מתרחב ומתכווץ. בסופו של דבר, נוצרים סדקים קטנים. לחות חודרת לתוך החוטים, וזה גורם לקצר חשמלי. אנו רואים זאת כל הזמן אצל החיממים הזולים. החוסם נהרס, הנחושת נפגעת מהחמצון, והבידוד נהרס.
איך אנו עושים זאת אחרת
אנו לא פשוט “מדביקים” את החוטים ומקווים לטוב. אנו משתמשים בחומרי חיבור מסוג קרמיים, שיוצרים חוסם איכותי שיכול לעמוד בטמפרטורות של 300°C בלי להיהרס.
בנוסף, אנו מחליפים את החוטים הרגילים של PVC בחוטים מסוג פלואורופולימר. למה? כי PVC נמס בטמפרטורות גבוהות. פלואורופולימרים יכולים לעמוד בחום, ולא מושפעים מהחומרים המזהמים שנמצאים בסביבה החיצונית. כך, החשמל נשאר במקומו, גם אם החיממ פועל שעות רבות.
דבר אחד שצריך לזכור
יש תמורה בין איכות החוסם לבין קשיחות החוטים. מכיוון שהחוסם כה איכותי, החוטים נעשים קשיחים יותר. אי אפשר לכופף את החוטים בזוויות חדות, כמו בחוטים הדקים והזולים. אם תכופפו את החוטים בזמן ההתקנה, ייתכן שהחומר החוסם יישבר.
וודאו שהמשקופים שמחזיקים את החוטים נותנים להם מעט מרווח – עיקול טבעי, ולא כיפוף חד. זו פרט קטן, אך הוא קובע אם החיממ יעבוד שנים רבות או שהוא ייהרס לאחר עונה אחת בלבד. אם החוסם אינו איכותי, אתם בעצם מחכים שיקרה קצר חשמלי.