הפסיקו לחמם את הקירות – דרך טובה יותר ליצירת חיישני מימן
כאשר מייצרים חיישני מימן, הטמפרטורה היא גורם חשוב ביותר. אך הבעיה היא שרוב האנשים מנסים לחמם את כל החלל הפנימי של המכשיר. זו בזבוז מוחלט של אנרגיה.
עוד יותר גרוע, זו בעיה בטיחותית. כאשר משתמשים במכשירי חימום רגילים, קירות המכשיר סופגים את האנרגיה. כתוצאה מכך, הקירות נהיים חמים מאוד, ועלולים לפגוע במפעילי המכשיר. בנוסף, צריך להשקיע הרבה כסף במערכות קירור כדי למנוע את הרס המכשיר.
הפתרון הוא להפסיק לחמם את האוויר ולהתחיל לחמם את החומר שעליו נמצא החיישן.
לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים. ניתן לחשוב על זה כעל פנס, אך במקום אור, המנורה מפיצה חום. האנרגיה האינפרא-אדומה עוברת בקו ישר, ולא משפיעה על האוויר או הקירות – היא מעבירה את החום ישירות לחומר שעליו נמצא החיישן. כך, החום מועבר בדיוק למקום הנכון.
כדי להשיג תוצאות טובות, צריך להשתמש במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים – הן חודרות עמוק יותר לחומר ומגיבות מהר יותר מאשר מנורות אינפרא-אדום בעלות גלים ארוכים. ניתן להגיע לטמפרטורות הרצויות תוך שניות בלבד. זה מהיר מאוד.
בדרך כלל אנו מסדרים את המנורות בצורה ממוקדת. על ידי שינוי הזווית והמרחק, ניתן להפנות את החום ישירות לחיישן. כתוצאה מכך, ניתן לגעת בחלקים האחרים של המכשיר והם יהיו קרים.
אך אם משתמשים בהספק גבוה מאוד, עלולים להיות בעיות. כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בציפויים בעלי יכולת פליטה נמוכה על קירות המכשיר. כך, הקירות הופכים למראות שמחזירים את האנרגיה האינפרא-אדומה חזרה לחומר שעליו נמצא החיישן.
אך זה לא מושלם. יש כמה חסרונות.
מכיוון שהחימום הוא ממוקד, נוצרים הבדלי טמפרטורה גדולים. אם המנורה לא פועלת כראוי או שההספק משתנה, עלולים להיווצר “נקודות חם” שעלולות להרוס את החיישן.
כדי למנוע זאת, אי אפשר פשוט “להגדיר את המכשיר ולשכוח ממנו”. צריך מערכת בקרה PID ופירומטר שיגיבו באופן מיידי. אחרת, עלול החיישן להיהרס.
ועוד טיפ: יש לבדוק את מערכת החשמל. כאשר המנורות נדלקות, הן יוצרות זרם חזק מאוד. יש לוודא שהחוטים של המכשיר יכולים לעמוד בעומס זה.