למה אנו עוברים לשימוש בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדומה לצורך טיפול ברכיבים בחדרי ניקיון
בואו נהיה כנים: השיטה הישנה לחימום רכיבי המחצית-מוליכים – באמצעות חימום על ידי אוויר זורם או גליים חשמליים – כבר לא יעילה. היא איטית, מסורבלת, וגורמת לבזבוז עצום של אנרגיה. לכן אנו רואים מעבר משמעותי לשימוש בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדומה. זו שיטה יעילה יותר, במיוחד בהתחשב בדרישות החדשות לשימוש בתהליכים ללא עופרת ולחיסכון באנרגיה.
איך זה עובד בפועל
דמיינו תנור עם אוויר חם – בעצם אנו מחממים את כל החדר, את האוויר ואת המסגרת המתכתית של הרכיב, רק כדי לחמם את הרכיב עצמו. זו בזבוז של אנרגיה.
באמצעות קרינת אינפרא-אדומה, הדברים שונים – זה כמו לעמוד בשמש ביום קר. הקרינה באורך גל קצר פוגעת ישירות ברכיב, מבלי לפגוע בשום דבר אחר. אין צורך לחמם את האוויר – החום פוגע ישירות ברכיב. זה מהיר מאוד.
ניקיון התהליך
יש גם את ההיבט ה“ירוק” של העניין. שיטות הריתוך הישנות דרשו שימוש בחומרים כימיים שגורמים לריחות לא נעימים ולפליטת גזים בחדרי הניקיון.
עם קרינת אינפרא-אדומה, ניתן לשלוט בטמפרטורה בצורה מדויקת. ניתן להגיע לטמפרטורה המתאימה לריתוך ללא עופרת, מבלי לפגוע ברכיבים הרגישים. אין צורך בחומרים כימיים, וכך אין צורך בחומרי ניקוי כבדים.
הקשיים
עם זאת, קרינת אינפרא-אדומה אינה קסם. יש דברים שצריך להיזהר מהם.
הבעיה הגדולה ביותר היא נקודות חום מקומיות – אם המנורות אינן ממוקמות בצורה נכונה, חלק מהרכיבים יחוממו ואילו אחרים לא. צריך להיות קפדניים לגבי מיקום המנורות והמרחק ביניהן לבין הרכיבים, כדי שהחום יתפשט באופן שווה.
עיצבנו את המנורות האלו כך שיוכלו להחליף בקלות את המנורות הישנות. הן תופסות פחות מקום וצורכות פחות אנרגיה. רק דבר אחד – יש להקפיד על זרימת האוויר בחדרי הניקיון. המנורות יוצרות עלייה בטמפרטורה בנקודות מסוימות, ואין רצון שהאזעקות במתקן יצלצלו בשעה 3 בבוקר בגלל זה.